Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 74b

מֵידָב דָּיְיבִי.

Traduction

the blood flows out. However, in the case of regular stuffing, which is closed on all sides, there is no way for the blood to drain.

Rachi non traduit

מידב דייבי. לפי שכשנתלה בתנור ופי בית שחיטתו למטה הדם יוצא דרך חלל הצואר שקורין פורציל''א ושותת דרך בית שחיטה:

נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַלֵּב, קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. לֹא קְרָעוֹ — קוֹרְעוֹ לְאַחַר בִּישּׁוּלוֹ, וּמוּתָּר. מַאי טַעְמָא — לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ?

Traduction

The Gemara suggests further: Let us say that the following mishna supports him: With regard to the heart of an animal, one must tear it and remove its blood before one roasts or cooks it. And if he did not tear it beforehand, he tears it after it is cooked, i.e., roasted, and it is permitted. What is the reason the heart is permitted although there is presumably still blood inside? Is it not because we say that as it absorbs it, so it emits it, and therefore as the heart is roasted the blood is absorbed in the meat and then discharged, so that no blood is left in the meat, and whatever is still inside the hollow part of the heart can be removed when it is torn open? This would support the opinion of Rabba.

Rachi non traduit

לאחר בישולו. קס''ד לאחר בישולו צלי קאמר דצלי נמי קרי בישול כדכתיב בדברי הימים (ב' לה) ויבשלו הפסח באש כמשפט:

שָׁאנֵי לֵב, דְּשִׁיעַ.

Traduction

The Gemara refutes the proof: A heart is different because it is smooth and does not absorb much blood. However, generally one does not necessarily rely on the principle that as it absorbs it so it emits it.

Rachi non traduit

דשיע. ולא בלע ואפילו בקדירה נמי שרי ואף על גב דליכא למימר כך פולטו:

Tossefoth non traduit

שאני לב דשיע. נראה דכל שכן דמבחוץ הוא יותר שיע ונראה לריב''א דדוקא לגבי דם דסמיך אמרינן דשיע אבל לענין שמנונית דאיסורא לא דמפעפע ולא אמרינן שיע ולהכי גבי לב לא קתני שאוסר ואינו נאסר כדקתני גבי כבד והתם טעמא לאו משום דשיע אלא איידי שהיא טרודה לפלוט לא בלעה ומיהו אור''י בשם ר''ת דהא דמסקינן שאני לב דשיע דיחויא בעלמא הוא וכרבה פסקינן בסמוך דמולייתא שריא:

(אִינִי) וְהָא רָבִין סָבָא טַפְלֵיהּ הָהִיא בַּר גּוֹזָלָא לְרַב, וַאֲמַר לֵיהּ: אִי מְעַלֵּי טִפְלֵיהּ, הַב לִי וְאֵיכוֹל! הָהִיא בִּסְמִידָא דְּמִפְּרִיר.

Traduction

The Gemara asks: Is that so? Didn’t Ravin the Elder wrap a particular young dove in dough for Rav and roast it, and Rav said to him: If its dough tastes good, give me some and I will eat? Apparently, according to Rav, although the breading absorbed blood, it also certainly discharged it during the roasting. The Gemara refutes this point: That incident involved fine flour [semida], which is crumbly and allows the blood to flow through it.

Rachi non traduit

טפליה. בעיסה שקורין פשטיד''א (פשטידה) :

אי מעלי טפליה. אם יש טעם יפה בלחם:

הב לי דאיכול. וסייעתא לרבה:

בסמידא. בעיסה של סלת ואינה נדבקת כל כך ונפרכת מאליה והדם יוצא ממנה:

דמיפריר. לשון פירורין:

וְהָא רָבָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא וּטְפַלוּ לֵיהּ בַּר אֲווֹזָא, אָמַר: אִי לָא דַּחֲזִיתֵיהּ דְּזִיג כְּזוּזָא חִיוָּרָא, לָא אֲכַלִי מִינֵּיהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ''כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ'' — מַאי אִירְיָא כִּי זִיג? אֲפִילּוּ כִּי לָא זִיג, נָמֵי! הָתָם בְּחִיוָּרְתָּא דְּשָׁרִיר.

Traduction

The Gemara asks: Didn’t Rava happen to come to the house of the Exilarch, and they breaded a young goose for him, and he said: If I had not seen that the breading is as clear as a white, i.e., new, coin, I would not eat from it out of concern that it absorbed some of the blood? And if it should enter your mind to accept the principle that as it absorbs it so it emits it, why note that he ate it particularly because it was clear? Even if it was not clear, it should also be permitted. The Gemara responds: There, it was talking about white flour, which is firm and does not allow the blood to pass through; Rava ate it only because its color indicated that no blood remained in the breading.

Rachi non traduit

ואי לאו דחזיא. ללחם:

דזיג. לשון זכוכית לבן וצלול מראה מוהל הבשר שזב בלחם:

כי זוזא חיורא. צרוף שאין בו אדמימות דם ואי לא לא אכל מיניה:

בחיורתא. קמח נקייה כעין שלנו שאינה סולת:

דשריר. קשה ואינו פולטו:

Tossefoth non traduit

טפלו ליה בר אווזא. פירש בקונטרס דהיינו פשטיד''א ואומר ר''ת וריב''א דלשון טפל לא משמע הכי דמשמע דהיינו טיחה כמו בנות עשירים טופלות אותן בסולת (לעיל פסחים דף מג.) ועוד דבפשטיד''א לא אמרינן כבולעו כך פולטו דחזינן דלא פלטי שמקום מושבם יבש בתנור על כן נראה דהיינו מה שרגילים לטוח בעיסה שבלילתה רכה ורגילים לעשות סביב קורקבנים ובני מעיים שמשימין אותם בשפוד וטחין סביבותן בעיסה רכה כעין פרפיי''ש:

וְהִילְכְתָא: דִּסְמִידָא, בֵּין אַסְמֵיק בֵּין לָא אַסְמֵיק — שַׁרְיָא. דְּחִיוָּרְתָּא, אִי זִיג כְּזוּזָא חִיוָּרָא — שַׁרְיָא, אִי לָא — אֲסִיר. דִּשְׁאָר קְמָחִים, אַסְמֵיק — אָסוּר, לָא אַסְמֵיק — שְׁרֵי.

Traduction

The Gemara concludes: And the halakha is that if one makes the breading of fine flour, whether it turned red from blood or did not turn red, it is permitted. The following rule applies to breading of white flour: If it is clear like a white coin, it is permitted; if not, it is prohibited. With regard to breading of other types of flour, which are not especially firm or crumbly, if the breading turned red, it is prohibited; if it did not turn red, it is permitted.

Rachi non traduit

דסמידא. דאמר לעיל דמיפריר:

בין אסמיק. מוהל שבתוך הלחם בין לא אסמיק שרי שהדם ודאי יוצא ואודם זה ודאי לא דמות דם הוא:

הַאי מוּלַיְיתָא, מַאן דְּאָסַר — אֲפִילּוּ פּוּמָּא לְתַחַת, וּמַאן דְּשָׁרֵי — אֲפִילּוּ פּוּמָּא לְעֵיל. וְהִילְכְתָא: מוּלַיְיתָא שְׁרֵי, אֲפִילּוּ פּוּמָּא לְעֵיל.

Traduction

With regard to this meat stuffing in an animal: The one who prohibits one to eat it, Abaye, does so even if the opening is facing downward, allowing the blood to escape more easily. And the one who permits one to eat it, Rabba, does so even if the opening is facing upward. The Gemara concludes: And the halakha is that stuffing is permitted even if the opening is facing upward, in accordance with the lenient opinion.

Rachi non traduit

והילכתא מולייתא שריא ואפילו פומא לעיל. כשהיא תלויה בתנור ואע''ג דעכשיו אין נקב לצאת הדם שרי כבולעו בשר החיצון כך פולטו וחום האור שואבו:

Tossefoth non traduit

מאן דאסר אפילו פומיה לתחת. אף על גב דאמרינן לעיל שאני בית שחיטה דמחלחל ושרי אף על גב דלא אמרינן כבולעו כך פולטו שאני התם שהחלל רחב ביותר ולא דמי לפומא דמולייתא:

אוּמְצָא, בֵּיעֵי, וּמִיזְרְקֵי, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. בְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ רַב אַחָא לְחוּמְרָא וְרָבִינָא לְקוּלָּא, וְהִילְכְתָא כְּרָבִינָא לְקוּלָּא. לְבַר מֵהָנֵי תְּלָת דְּרַב אַחָא לְקוּלָּא וְרָבִינָא לְחוּמְרָא, וְהִלְכְתָא כְּרַב אַחָא לְקוּלָּא.

Traduction

The Gemara quotes a further discussion concerning the topic of blood absorbed in meat and the preparation of meat permitted for eating. The Gemara addresses three cases: Raw meat [umtza] that is eaten without being salted, testicles of an animal, and the large veins of the neck. Rav Aḥa and Ravina disagreed about this. The Gemara points out: In all their discussions about the Torah, whenever there is a dispute between them and there is no explanation as to which of them holds which opinion, the opinion of Rav Aḥa is stringent and the opinion of Ravina is lenient, and the halakha is in accordance with the opinion of Ravina to be lenient. This applies to all their disputes except for these three, in which Rav Aḥa is lenient and Ravina is stringent, and the halakha is in accordance with the opinion of Rav Aḥa to be lenient.

Rachi non traduit

אומצא ביעי ומיזרקי. אומצא דאסמיק חתיכות בשר אישקנטור''א בלע''ז וכן ביצי זכר דאסמיק וכן מיזרקי חוטין גסין שהן ורידין שבבית השחיטה:

פליגי בה. כדמפרש פלוגתייהו לקמיה דאנחיה אגומרי:

בכל התורה כולה. כל היכא דחזית פלוגתייהו ואיתמר סתמא חד אמר לקולא וחד אמר לחומרא ולא פירש מי המיקל ומי המחמיר דע שרב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא בכולן כדברי המיקל:

הַאי אוּמְצָא דְּאַסְמֵיק, חַתְכֵיהּ וּמַלְחֵיהּ — אֲפִילּוּ לִקְדֵרָה שְׁרֵי. שַׁפְּדֵיהּ בְּשַׁפּוּדָא — שְׁרֵי, מֵידָב דָּיֵיב. אַחֲתֵיהּ אַגּוּמְרֵי — פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי. מַאן דְּאָסַר, מִצְמָית צָמֵית. וּמַאן דְּשָׁרֵי, מִישְׁאָב שָׁאֵיב. וְהִילְכְתָא: מִישְׁאָב שָׁאֵיב.

Traduction

The Gemara explains: With regard to this piece of raw meat that became red from the blood inside it, if one cut it and salted it, it is permitted even to cook them in a pot because it is clear that salt removes blood from meat. If one put it on a spit in order to roast it, it is permitted because the blood flows out. With regard to a case where one placed it on coals, Rav Aḥa and Ravina disagreed about the halakha in this case; one prohibited it and one permitted it. The one who prohibited it reasoned that the coals cause the meat to shrivel and harden, trapping the blood inside. And the one who permitted it reasoned that the heat of the coals draws out the blood, leaving only the meat. And the halakha is that the heat of the coals draws out the blood.

Rachi non traduit

מידב דייב. ושפיר דמי אף במלח מעט בתורת צלי:

צמתו. ודמו נבלע בו:

וְכֵן בֵּיעֵי, חַתְכִינְהוּ וּמַלְחִינְהוּ — אֲפִילּוּ לִקְדֵרָה שַׁרְיָין. תְּלִינְהוּ בְּשַׁפּוּדָא — שַׁרְיָין, מֵידָב דָּיֵיב. אַחְתִינְהוּ אַגּוּמְרֵי — פְּלִיגִי בֵּיהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי. מַאן דְּאָסַר, מִצְמָית צָמֵית. וּמַאן דְּשָׁרֵי, מִישְׁאָב שָׁאֵיב.

Traduction

And, so too, with regard to testicles: If one cut them and salted them, they are permitted even to be cooked in a pot. If one hung them on a spit in order to roast them, they are permitted because the blood flows out. With regard to a case where one placed them on coals, Rav Aḥa and Ravina disagreed about this; one prohibited it and one permitted it. The one who prohibited it reasoned that it shrivels, and the one who permitted it reasoned that the heat draws out the blood.

Tossefoth non traduit

וכן ביעי. פי' בקונטרס דאסמיקו ובחנם פי' כן משום דפירש רבינו חננאל דאיכא עלייהו קרמא דאסור משום דמא כדאמרינן בגיד הנשה (חולין צג.) ה' קרמי הוו דביעי כו' משום דמא:

וְכֵן מִיזְרְקֵי חַתְכֵיהּ וּמַלְחֵיהּ — אֲפִילּוּ לִקְדֵרָה שְׁרֵי. תַּלְיֵיהּ בְּשַׁפּוּדָא, בֵּית הַשְּׁחִיטָה לְתַתַּאי — שְׁרֵי, מֵידָב דָּאֵיב. אַחֲתֵיהּ אַגּוּמְרֵי — פְּלִיגִי רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי. מַאן דְּאָסַר, מִצְמָית צָמֵית. וּמַאן דְּשָׁרֵי, מִישְׁאָב שָׁאֵיב. וְהִלְכְתָא: מִישְׁאָב שָׁאֵיב.

Traduction

And, so too, with regard to large veins: If one cut them and salted them, it is permitted even to cook them in a pot. If one hung them on a spit and the place of the incision of the slaughter is facing downward, it is permitted because the blood flows out. With regard to a case where one placed it on coals, Rav Aḥa and Ravina disagreed about this matter; one prohibited it and one permitted it. The one who prohibited it reasoned that it shrivels, and the one who permitted it reasoned that the heat draws out the blood. And the halakha is that the heat of the coals draws out the blood, and it is permitted.

Rachi non traduit

שאיבי ליה. שואבים את הדם:

הַאי אוּמְצָא דְּאַסְמֵיק חַלְיֵיהּ — אֲסִיר. לָא אַסְמֵיק חַלְיֵיהּ — שְׁרֵי. רָבִינָא אָמַר: אֲפִילּוּ לָא אַסְמֵיק נָמֵי חַלְיֵיהּ — אֲסִיר, אִי אֶפְשָׁר דְּלֵית בֵּהּ שׁוּרְיָיקֵי דְּמָא. אֲמַר לֵיהּ מָר בַּר אַמֵּימָר לְרַב אָשֵׁי: אַבָּא מְגַמַּע לֵיהּ גַּמּוֹעֵי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַב אָשֵׁי גּוּפֵיהּ מְגַמַּע לֵיהּ גַּמּוֹעֵי.

Traduction

The Gemara raises another discussion with regard to blood absorbed in meat. People would soak raw meat (Tosafot) in vinegar in order to ensure that none of the blood would separate from its original place and prohibit the meat from being eaten, as it is permitted to eat blood that has not separated from its original place. This piece of raw meat, whose vinegar became red due to the blood absorbed in it, is forbidden. If its vinegar did not become red, it is permitted. Ravina said: Even if its vinegar did not become red, it is forbidden; it is impossible that it does not have streaks of blood. Mar bar Ameimar said to Rav Ashi: Father, i.e., Ameimar, would swallow the vinegar and was unconcerned that there may be blood in it. Some say Rav Ashi himself would swallow it.

Rachi non traduit

חלייה. מוהל היוצא ממנו כשחותכו לישנא אחרינא שחולטין אותו בחומץ לאחר צלייתו ודמו נסחט לתוכו:

אסמיק חלייה אסיר. לא גרס הוא וחלייה ורב אחא קאמר לה דמיקל ובחלייה מודי דאסיר:

מגמע לה. לההוא חלה:

Tossefoth non traduit

אסמיק חלייה אסור. פירש בקונטרס מוהל היוצא ממנו כשחותכו ולא גרסינן הוא וחלייה וקשה לר''י דהיכי דמי אי נצלה בשר כל צרכו אף המוהל מותר דלא גרע ממלחיה דאמרינן לעיל דאפילו לקדירה שפיר דמי ואי לא נצלה כל צרכו אמאי בשר מותר מדלא גריס הוא משמע דבעי למימר דבשר שרי ותימה למה יהא מותר אע''ג דדם האברים שרי היכא דאסמיק אסור דהא אליבא דמ''ד גומרי מצמית צמתי אסור על כרחיך צריכין לחלק דאסיר משום דאסמיק וע''י חתיכה אי אפשר שהיה יוצא כולו ועוד מדמייתי בסמוך האי חלא דחליט חדא זימנא מכלל דעד השתא איירי בחלא ממש ולשון אחר שפירש חלא שחולטים אותו בו אחר צלייתו והוא נסחט לתוכו קשה דאית לן למימר דאי חלייה אסור איהו נמי אסור כדמסקינן בכל הבשר (שם קיא.) גבי כבד שהבאתי למעלה ועוד דהתם משמע שהחלא מצמית ולא מפליט ונראה לר''י כמו שפירש ריב''א בשם ה''ג דבבשר חי איירי ומנהג הוא כשנותנים בשר חי לתוך החומץ ואינו שוהה בתוכו לא מפליט מידי ונצמת הדם בתוך הבשר והכל מותר דאכתי לא פירש הדם וכי שוהה בתוכו עד דאסמיק נעקר ממנו הדם ונפלט לתוכו והיינו דקאמר אומצא דאסמיק שנשתהה בחומץ עד דאסמיק הוא וחלייה אסור אבל אי לא אסמיק שרי וההיא דכל הבשר בדלא אישתהי ורבינא כי לא אסמיק נמי חלייה אסיר סבירא ליה אפילו לא אישתהי בגו חלא אלא פורתא הוא נפלט מחמת השורייקי מיהו לא כ''כ שתהא הבשר נאסר בפליטה מועטת כזו ורב אשי מגמע גמועי כמסקנא דכל הבשר דחלייה נמי שרי:

אֲמַר לֵיהּ מָר בַּר אַמֵּימָר לְרַב אָשֵׁי: אַבָּא, הַאי חַלָּא דְּחָלֵיט בֵּיהּ חֲדָא זִימְנָא, תּוּ לָא תָּאנֵי חָלֵיט בֵּיהּ. מַאי שְׁנָא מֵחַלָּא מַתְמְהָא דְּחָלְטִינַן בֵּיהּ? הָתָם — אִיתֵיהּ

Traduction

Mar bar Ameimar said to Rav Ashi: The practice of my father, Ameimar, was that with regard to vinegar in which he had soaked meat one time to keep in its blood, he would not soak meat in it again. It could no longer keep the blood in the meat. The Gemara asks: In what way is vinegar that has been used once different from weak vinegar, in which we soak meat without concern that it will be unable to keep the blood in the meat? The Gemara explains: There, the

Rachi non traduit

חלא. חומץ דחלט ביה צלי האידנא כדי להוציא דמו לא חליט ביה זימנא אחריתי לפי שאין בו כח עוד:

מתמהא. חלש מעקרו דחלטינן ביה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source